13נצב עליו לשמרו. בפרק גיד הנשה תנא עולין ומסתכלין בדיוקנו של מעלה יורדין ומסתכלין בדיוקנו של מעה בעו לסכוניה מיד והנה ה' נצב עליו ופרש"י לשמרו והיינו אליבא דמ"ד עליו על יעקב ולא כמ"ד עליו על הסולם משום דפשטיה דקרא מוכח כותיה דמדקאמר עולים תחלה ואח"כ יורדים ואין זה אלא במלאכים של לוייה שמלאכים שלווהו בארץ אינן יוצאין בחוצה לארץ ולפיכך עלו תחלה ואח"כ ירדו מלאכי חוצה לארץ ללוותו בחוצ' לארץ כמו שדרשו בב"ר וביני וביני בין עליית מלאכי ארץ ישראל לירידת מלאכי חוצה לארץ נשאר יעקב בלא שמירה והיה צריך לשמירה בלי ספק צ"ל בהכרח דפי' והנה ה' נצב עליו אינו אלא על יעקב לשומרו:14קפל הב"ה כל א"י תחתיו. ב"ר ובפר' גיד הנשה אמרו הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' מאי רבותיה ופירש רש"י וכי ד' אמות משכבו הבטיחו לתת לבניו אמ' רבי יצחק מלמד שקפלה הב"ה לכל א"י והניחה תחתיו שתהא נוחה לכבש לבניו ופרש"י כד' אמות של משכבו ואינו ר"ל שהבטיחו שתהא כל הארץ נוחה לכבש לבניו כמו הד' אמות של משכבו ויהיה פי' הארץ אשר את' שוכב עליה כמו הארץ אשר את' שוכב עליה וכנוי אתננה שב אל כל הארץ בכללה ואם לא נזכרה כי זה רחוק הוא ועוד שא"כ מה צורך לקפילה אלא ה"פ הארץ אשר את' שוכב עליה שהי' כל הארץ בכללה שהיתה כלה קפולה תחתיו לך אתננה ולזרעך ובא ר' יצחק ונתן טעם על הקפילה ואמר שלכך קפלה כלה והשיב' לד' אמות כדי שתהא נוחה לכבוש לבניו כד' אמות של ארץ משכבו שכל הארץ כלולה בה ולא הספיק לו עם ההבטחה לבדה אלא ע"י הקפילה מפני שהפרש גדול יש בין הכח והפועל ולכן ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה':
